קתרין פיצמוריס, ממציאת השיטה, החלה את דרכה כשחקנית והמשיכה להוראת קול הדיבור לשחקנים ברויאל אקדמי לספיץ' ודרמה, שם גם למדה על מלגה מלאה לפני כן. קתרין נחשפה לעבודתו של וילהלם רייך ולקחה ממנה השראה לגיבוש השיטה שלה, יחד עם יוגה ושיאצו ועבודה אנרגטית.
במסגרת פגישותיי עם לי נשרי-האוויט, בהם דיברנו על הדרך שלו לתוך עבודה קולית עם שחקנים בארה"ב דיברנו גם שיטות לעבודה קולית, וחשוב לי לשתף אתכם.
הגישה עובדת עקרונית על שני חלקים
החלק הראשון נקרא Destructuring - עובד על שחרור מערכת הפקת הקול באמצעות טריגר של רעידות שרירים Tremor Work. מרבית העבודה מבוססת על תנוחות יוגה שעברו התאמה מסוימת, ואלה יוצרות רעד שרירי. משתמשים ברעד שנוצר כדי לזהות ולהקל על מתח מיותר, החזקה ותפיסות שרירית שמונעות הפקה חופשית של קול.
הרעד השרירי הוא תגובה של מערכת העצבים האוטונומית (הלא רצונית), והוא חלק ממנגנון שאמור להגן על השרירים שלנו לפני שהם חווים טראומה. הרעד השרירי אמור לגרום לגוף להביא לשחרור של השריר. למשל אם מרימים עצם מאוד כבד, הרעידות יתחילו על מנת לגרום לשרירים להרפות מאותו עצם ולמנוע פגיעה בגוף.
הפוזיציות בהן משמשים מביאות ליצירה של הרעד הזה בכל מני אזורים שונים בגוף. אלה יוצרים "כאוס נשימתי". כאשר הכאוס נוצר, אנחנו מנסים לראות איפה הוא מתרכז בגוף, נשאל את עצמנו אם הוא נשאר במקום אחד או עובד דרך כל הגוף. אם יש איזו עצירה כלשהי, יתכן שזה מצביע על מערכת שרירים תפוסה שננסה לשחרר על מנת לחוות את הרעד בכל הגוף. בשלב הבא גם מסבים את המודעות לנשימה בתוך הרעד והכאוס הזה ולפעמים גם מוסיפים צלילים ועבודה קולית במקום הזה.
השלב הראשון הוא בעצם עבודת הכנה לקראת השלב השני, ומיועד להביא את התלמיד למקום של שחרור מתחים ופתיחות גופנית.
העבודה הזו גורמת לאנשים הרבה פעמים להתחיל לבכות או לצחוק באופן פראי.
"זה מה שעשינו במשך שלושה חודשים בסמסטר הראשון שלי ב- AMDA בלי שום קונטקסט ובלי שום הסבר. להכנס לתנוחה ולרטוט. ושנאנו את זה. בהתחלה זה היה הדבר הכי מוזר בעולם ולא הבנתי למה אנחנו עושים את זה ומה התועלת שבזה והיום אני כבר מאמין גדול בשיטה."
החלק השני נקרא Restructuring - הוא מעין "כוריאוגרפיית נשימה". מתרכזים בשרירי הטרנסווס אבדומיניס - השכבה הכי עמוקה של שיריר הבטן, וזה השריר שאיתו אנחנו רוצים לעבוד ב"תמיכה" (ניהול האוויר) - השריר שעושה את הפעולה ההופכית לסרעפת. בשלב הזה של העבודה אנחנו מנסים לבודד ולשלוט בשריר הזה ולחבר את ה"אימפולס" של הפעולות המשחקיות לפעולה של אותו שריר.
"הכוריאוגרפיה" מתמקדת בהבנה ויישום של התנועה של הצלעות ושרירי הבטן בסדר הבא -
בנשימה - הצלעות מתרחבות ואז הבטן מתרחבת
ובנשיפה - הבטן מתכווצת ואז הצלעות אחריה.
"עם הרבה עבודה אפשר לראות איך מתח משתחרר מאזור בית החזה והצוואר, ויש יותר פוקוס על עבודה של השרירים היותר עמוקים, מה שמאוד חיוני להפקה קולית טובה."
חלק ניכר מהעבודה מתמקד בחלק זה מתמקדת בשימוש בנשיפה על עיצורים כמו ס' וש', עבודה בזוגות כאשר האחד מרגיש את התרחבות הצלעות ושרירי הבטן בזמן הנשימה, דיבור או דקלום אצל השני.
בסרטונים הבאים ניתן לראות את העבודה של השרירים האלה וגיוסם להפקת צליל אצל אריה ששואג מתוך שינה ואצל תינוקות ש"מדברים" ביניהם.
בוידאו הזה ניתן לראות את הזמר ניית'ן גאן שר בלי חולצה (נא לא להתעלף!) ולהבחין בבירור בגיוס של שרירי התמיכה תוך הפקת הצליל והרפייתם בעת הנשימה.
שוחחתי עם לי גם על האלמנט הרוחני והפסיכולוגי בשיטה -
"במקביל לשני החלקים המוזכרים למעלה, יש גם חלק רוחני ופסיכולוגי, שאליו אני פחות מתחבר.
בתור מורים לקול, אני מרגיש שזה לא נכון להתעסק עם הפסיכולוגיה של התלמידים כיוון שאין לנו את ההכשרה המתאימה להתמודד עם טראומות עבר או תחושות שעולות אצל תלמידים כתגובה לעבודה. בעניין הרוחניות - קת'רין פיצמוריס והרבה ממוריה עובדים הרבה עם צ'אקרות, וזה בגדול לא משהו שאני מתחבר אליו. כשעשיתי את החלק הראשון של ההסמכה, קיבלתי החלטה לנסות את זה גם אם אני לא מאמין בזה ולקחת את זה כמטאפורה. ברגע ששיניתי את הגישה שלי כלפי זה - ודמיינתי כאילו זה באמת נכון, וזה עזר לי לגלות כל מני דברים."
זה בעצם עוזר לך להתמקד תודעתית באזור "גיאוגרפי" בגוף שלך וע"י כך להעמיק את המודעות וההתבוננות בו. אז גם אם אין שם באמת "נקודת אנרגיה" - והיית בוחר מקום באופן אקראי - זה היה יכול לעבוד באותה מידה.
"נכון, בדיוק. וכך יצא שאפילו העברתי שיעור אחד עם צ'אקרות לתלמידים שלי. אמרתי לתלמידים שאני לא מאמין בזה וזה לא חלק ממערכת האמונות שלי, אבל בחרתי לעשות את זה בכל מקרה כי כי ידעתי שיש תלמידים שכן מאוד מתחברים לזה, וגם כיוון שחשבתי שהתלמידים האחרים שלא בהכרח מאמינים בזה יכולים להרוויח מההתנסות. נתתי להם את האפשרות לקחת את זה כדימוי ולא כעובדה וזה פתח אותם לגלות דברים חדשים.
גם אצל לינקלייטר יש תרגיל שנקרא "סולם התהודות" שלדעתי גם מאוד מושפע מצ'אקרות, הוא מופיע בספר שלה על שייקספיר, ואני חושב שהוא מאוד יעיל. היא מקשרת רזוננס למקום מסוים בגוף שמאוד מתקשר לצ'אקרות והיא מחברת לכל אחד מהם הברה מסוימת."
כאן ניתן למצוא ראיון עם קת'רין - למי שמעוניין לשמוע מפיה על השיטה -
בלינק הבא ניתן למצוא מאמרים רבים מאת קת'רין ומורים מוסמכים אחרים בשיטה:
ואם עוד לא קראתם את הראיון המלא עם לי, אתם יכולים למצוא אותו כאן!
Comments