זה היה שמה המקורי של ההפקה השנייה של הקברט היהודי (בסוף היא קוצרה מפאת הסרבול..). ההפקה הזו היתה הפקה מיוחדת ומאתגרת במיוחד ובא לספר לכם עליה בהרחבה, כיוון שנהניתי ממנה ממש, למדתי ממנה המון.. וגם כיוון שנעלמתי לתקופה די ממושכת מהבלוג נראה לי שמגיע לכם הסבר קצת יותר מפורט מה גזל את זמני..!
הרעיון להרים מופע קברט משירים של יוצרים יהודים גאים לכבוד חודש הגאווה נולד כבר לפני זמן רב. עוד לפני שעלינו עם קברט פורים (ההפקה הראשונה שלנו) ידענו שזה מה שאנחנו רוצים לעשות בהמשך השנה. כששמענו על רדיפת הגאים המחרידה שמתחוללת בצ'צ'ניה מיד ידענו שאנחנו נרתמים למען המטרה הזו ומקדישים את המופע הזה למען העלאת המודעות לנושא ולגיוס כספים לעמותה ששמה לה למטרה להציל את אותם הנרדפים ולעזור להם בכל מה שניתן.
הפעם ההפקה שלנו כללה -
הקמת אתר אינטרנט
יצירת קול קורא לפרפורמרים וליהוק
בחירת רפרטואר רלוונטי
כמובן שיווק ומכירת כרטיסים
יחסי ציבור
יצירת קשר עם העמותה אליה נתרמים הכספים
ענייני הפקה שונים כמו עיצוב גרפי, תאורה, הגברה, תלבושות ואביזרים תיאום זמני חזרות..
שני ימי חזרות מרוכזים ומורטי עצבים
כתיבת קטעי קישור בין הקטעים
בימוי והעמדה
ועוד ועוד..!
אבל אני רוצה לדבר אתכם על הפן האמנותי ולספר לכם כמה דברים שאולי לא ידעתם.
כשבתחילה חשבנו על הקונספט - לא העלינו על דעתינו כמה יוצרים יהודים גאים כתבו מחזות זמר.
כמובן ידענו שיש את סטיבן סונדהיים ולאונרד ברנשטיין, זה כבר מספיק כדי למלא ערב שלם.. מהבחינה הזו היינו רגועים. אבל במהלך המחקר לקראת המופע גילינו עוד שמות חשובים כמו-
את הערב רציתי לבנות בסימן של
יציאה מחושך לאור, מייאוש לתקווה ומדיכוי לחופש.
הערב התחיל בנגינה של השיר Somewhere עם עיוות המלודיה למשהו צורמני ומשונה כשהשחקנים עולים אחד אחד בבגדים שחורים ומתמקמים על הבמה תוך העלאת emotional recall (טכניקה במשחק שבה אתה מעלה זכרון ותחושות מהעבר) של חוויה שעברו של דחייה, של דיכוי. ברגע שאחרון השחקנים עלה לבמה הפתיחה, התחלפה בשיר הראשון שפתח את הערב שלנו - I Know Where I've Been מהמחזמר היירספריי.
השיר מסמל את המאבק שלנו כל מי שקדם לנו להכרה ולשיוויון זכויות ואת המחיר ששילמנו ועודנו משלמים במאבק הזה. בסוף השיר עברנו מיד לשיר השני שהיה Raise The Roof -The Wild Party במהלכו הורדנו את הבגדים השחורים האחידים וחשפנו צבעים אינדיבידואליים ושמחים שהיו מתחת לשחורים.
כל המחצית הראשונה של המופע נתנה ביטוי לנושאים קשים ומורכבים שקשורים בקהילה ובמהלכה גם הקדשנו שני שירים לזכרה של שירה בנקי ז״ל שנרצחה לפני שנתיים במצעד הגאווה בירושלים לנגד עיני ועיני חברי היקרים לי עד מאוד.
השירים שהוקדשו היו- So Pretty - Bernstein - שיר אנטי מלחמתי שנכתב כמחאה על מלחמת ויאטנאם והושר לראשונה ע״י ברברה סטרייסאנד. ו״שיר לשירה״ של קורין האהובה.
בין השירים הבולטים שבוצעו בחלק הראשון של המופע היה השיר I'm Breaking Down שיר שכתב ויליאם פין שהכרתי כחלק מהמחקר לקראת הערב פשוט התאהבתי בו לגמרי.. אולי בגלל הלחץ והעומס של ההפקה הזדהיתי עם תחושת הקריסה הכללית.. אבל גם בגלל שזה פשוט שיר מעולה!!
את השיר הזה ביצעה מרטינה, בחורה מקסימה וסופר מוכשרת שלמדה איתי בכיתה. השיר מספר על חוויותיה של אשה שמגלה שבעלה הוא הומו. איזו חוויה מורכבת. כמה קשה לחיות בהדחקה וכמה אומץ צריך כדי לצאת מהארון בגיל מאוחר ולשבור תא משפחתי. מפתיע ומעניין לשמוע שיר על החוויה של האשה...
יחד עם זמר מוכשר ביותר בשם תומאס ביצעתי את הדואט I'm Not My Father Son מהמחזמר קינקי בוטס, שהוא מחזמר מאוד גאה וקווירי והכי נוצץ שיש, אותו כתבה לא אחרת מאשר סינדי לאופר, שהביאה לנו גם את True Colors ואת Girls Just Wanna Have Fun. איתה בכתיבה מסתבר לקח חלק היהודי הגאה הארווי פיירשטיין, אחד מהחלוצים לצאת מהארון בתעשיית הבידור האמריקאית.
עוד במחצית הראשונה היו השירים
If you could see her through my eyes - Cabaret
Dressing them up - kiss of the spider woman
All male version of I Feel Pretty - West Side Story
ועוד!
את המחצית הראשונה סיימנו עם השיר Move On בביצוע של כל האנסמבל.
במקור זה דואט מדהים ביופיו מהמחזמר Sunday In The Park With George של סונדהיים. השיר סימל בעבורי את המעבר לתקווה ולאור לקראת המחצית השנייה של הערב שהיתה הרבה יותר קומית, כיפית וסקסית.
את המחצית השנייה פתחנו עם שיר שכתבתי למחזמר המקורי דייט.קום Eight gay Jews In London - כדי להתחיל את המחצית השנייה עם קצת רוח שטות ופאן
לאחריו הגיעו הרבה שירים חביבים, חמודים ומצחיקים כמו מחרוזת דיסני בהיפוך מגדרי שבה היתה אורסולה ובת הים הקטנה גברים וגסטון אשה. היה השיר The Naked Maid מתוך המחזמר Naked Boys Singing שבוצע בערום מרומז של בחורה, Wherever He Ain't - Mack wand Mable, Pain, A Quite Thing - Kander and Ebb ועוד שירים רבים ויפים.
לסיום שרנו את Raise You Up מקינקי בוטס ובהדרן שרנו עם הקהל את השיר Somewhere שפתח את המופע והיה סיום מעגלי שבו תיקנו את המעוות מההתחלה.
בערב לדעתי גייסנו מעל 200 פאונד (בקרוב נדע את הסכום המדויק) וכולנו הרגשנו תחושת שליחות.
הנה התוכניה וכמה תמונות להמחשה :)
חג גאווה שמח!