לאחרונה התוודעתי לשיטת הCVT והאמת שהיא מאוד סיקרנה אותי. מה שאהבתי בשיטה, זה שהיא מבוססת על מחקר וידע מדעי רב שממשיך להתעדכן ולבצע מחקרים באופן אקטיבי, ומצד שני היא מדברת במונחים מאוד נגישים ונוחים להבנה באופן מיידי ללא ידע מוקדם.
השיטה נקראת Complete Vocal Technique כיוון שהיא אומרת שבעצם ניתן להפיק המון סוגי צלילים, קולות ורעשים באופן בריא ומבוקר. היא מאפשרת לתלמיד לבחור איך הוא רוצה להשמע ולא מכוונת אותו למספר סאונדים ״נכונים״ מוגבלים.
לעומת שיטות אחרות שבוחנות רק את הידע שלך בשיטה וההבנה שלך בקול, פה אתה נבחן גם על יכולות ההוראה שלך והכישורים שלך כמורה.
אחרי שהבנתי קצת על מה מדובר בקורס קצר שעשיתי באנגליה, החלטתי גם לפגוש את סתיו גרמן, בוגרת ההכשרה, כדי לתחקר אותה קצת על השיטה ועל הלימודים.. נפגשנו לנו בסטודיו המהמם והענק שלה בפלורנטין על קפה מהמקינטה והתחלנו לקשקש קול. היה מרתק!
ראיון מספר 3 בבלוג - HERE WE GO
CVT זו שיטה מסקנדינביה.. איך בכלל הגעת לזה?
האמת שפשוט תמיד רציתי להיות מורה לפיתוח קול. כבר כשלמדתי פיתוח קול בגיל צעיר אמרתי למורה שלי שאני רוצה ללמד.. אז חיפשתי לי מסגרת ללמוד את זה - וכיוון שלא מצאתי מסגרת כזו בארץ בזמנו, החלטתי שפעם בכמה זמן, בחופשים, אני אטוס להשתלמויות בחו״ל וככה אתקדם.
חופשים מהעבודה? כלומר כבר לימדת?
כן, לימדתי עוד מתקופת רימון.
אה! אז אני צריך שתעשי לי סדר :)
אבל תסיימי קודם את הסיפור.
אז באחד החופשים שלי טסתי לקורס של CVT בנוטינגהם, אותו קורס שגם יניב ברוך נסע אליו. ובעשרים דקות בהם הדגימו עלי את העבודה בשיטה, הגיעו איתי לתוצאות שלא הצלחתי להגיע אליהן ב9 שנים של פיתוח קול. זה היה ממש רגע מכונן בעבורי. באותה סדנא הם הציגו את מסלול ההכשרה, ואני זוכרת איך שיגעתי את אבא שלי כל הדרך חזרה לישראל, כמה שאני רוצה ללמוד את זה.
וואו, מה שאת מספרת לי פשוט מדהים. כי יניב חווה שם חוויה לגמרי הפוכה ממך.. ממש באותה סדנא.
נכון, עד היום אנחנו מדברים על זה. כל אחד מתחבר לדברים אחרים כנראה. יניב רצה יותר להבין כל דבר מבחינת הפעולה האנטומית, ובCVT דווקא יש הרבה העמקה באנטומיה למי שרוצה, אבל זה כבר משהו שמתעמקים בו יותר בקורס המקיף ולא בסדנא של יומיים. בסופו של דבר הדגש הוא על להפוך אותך לזמר ומורה יותר טוב ולתת לך כלים לביצוע והוראה. לי זה היה מתאים בול, ויניב מצא את עצמו הרבה יותר מתחבר לשיטה אחרת - אסטיל (על יניב ברוך ואסטיל אפשר לקרוא כאן).
אוקיי אז בואי נחזור אחורה, תעשי לי שנייה סדר.
סבבה, אז גדלתי בבית ממש מוסיקלי ובתור ילדה הייתי מאלה שתמיד יכלו לשיר. כשלמדתי בעירוני א׳ במודיעין, במגמת מוזיקה בדיוק התחלף לי הקול, חליתי במחלת הנשיקה והייתי כל הזמן חולה. כיוון שהמחלה לא אובחנה כראוי גם קיבלתי טיפול מזיק.. מפה לשם פתאום לא ידעתי איך להשתמש בקול שלי. בבית הספר לא נתנו לי לשיר כי פתאום היה קשה ״לסמוך״ על הקול שלי.. המנעד שלי הצטמצם, והיה לי הרבה אויר בקול. הרופאים שלחו אותי לקלינאית תקשורת שלא ממש עזרה ובעצם היחיד שעזר היה ג׳יי שיר, מורה לפיתוח קול מירושלים.
לא יאמן.. סגירת המיתרים נשמע כמו א׳, ב׳ של קלינאי תקשורת. ממש מפתיע. וגם! אני גם למדתי קצת עם ג׳יי ממש לפני שעברתי לאנגליה! הוא מורה נפלא ומוסיקאי מצוין.
נכון, עד היום הרבה מהגישה שלי להוראה מושפעת ממנו. הוא היה גמיש לעבוד איתי בדרך שנכונה לי, לדוגמא ביקשתי לא לעשות חימום בתחילת השיעור אז פשוט היינו שרים, כמובן לפעמים במידת הצורך הוא היה נותן לי תרגילים במהלך השיעור כדי לעבוד על מה שלא הצלחתי לשיר. ובכלל.. פשוט היה כיף בשיעורים ולא מובנה ונוקשה. התפרענו ביחד. נפלא.
ג׳יי הוא באמת קצת מופרע! בקטע הכי טוב שיש.
אחרי ג׳יי הלכתי לרימון. בחרתי במסלול ביצוע כללי ברימון כי זה היה מאוד מגוון מבחינת היצע ומגוון הקורסים לזמרים, קורסים כמו סדנת מחזמר, עמידה על במה, שירה באולפן, אלתור לזמרים, הרכבי ג׳אז ועוד ועוד. פיתוח קול למדתי עם מורות רבות כמו יסמין גמליאל, תמי קצין, חגית גולדברג, עידית אשל ואיריס פורטוגלי. אגב, לשאלתך, התחלתי ללמד הרבה בזכות הקורס של תמי קצין שלימדה מתודיקה למורים לפיתוח קול, וגם כיוון שהיה מסלול להתנדבות בקהילה דרך רימון, "התו המשווה", וככה יכולתי לעשות משהו משמעותי וגם לזכות בעוד נקודות זכות וללמוד עוד דברים שרציתי.
אבל עדיין, לאורך כל התקופה הרגשתי שאני עדיין לא לגמרי מדייקת, ושאני לא מצליחה לשיר כמו שהייתי רוצה. כבר השלמתי עם גורלי- להיות זמרת של מוסיקה ישראלית ועיבודים אמנותיים. קול רך ועדין כזה. בדיוק את התחושה הזו הצליחו להפריך לי ב20 דקות בסדנת הCVT.
אז ספרי שנייה על ההכשרה. מה עושים בשלוש שנים? זה מלאן זמן..
אלו 18 סדנאות של 4 ימים אינטנסיביים שנלמדות לאורך שלוש שנים. לומדים בכיתות של 8-14 תלמידים. לכל סדנה יש הכנה וחומר קריאה שצריך ללמוד לפני ולתרגל אחרי. לומדים את התיאוריה ואת האנטומיה לפי השיטה. בקורסים לומדים תמיד איך לבצע וגם איך ללמד, והם עוסקים בנושאים מגוונים וסוגיות חשובות מאוד בהוראת פיתוח קול.
עוסקים כמובן בטכניקת שירה ואיך ללמד אותה, איך לעבוד עם אינטרפרטציה, איך ללמד קצב, איך ללמד אפקטים, אספקטים של אתיקה, איך לזהות ולדעת לענות לצרכי למידה של תלמידים מסוגים שונים, איך נותנים ״עזרה ראשונה לקול״ למי שצרוד או לא מרגיש טוב וחייב לעלות לבמה, איך עובדים עם יבלות ומפגעים שונים, ועוד. לומדים גם איך ללמד משהו שאתה לא בהכרח עדיין מצליח לעשות בעצמך, או תחום שאתה לא חזק בו.
ממש מקיף. בטח יקר בטירוף אבל.. זה נראה לי ממש לא לכל אחד.
תראה, יש רק 348 מורים מוסמכים בעולם. בארץ זה פולי גוטמן ואני, ויש עוד 3 שעוברים עכשיו את ההסמכה. הקורס עצמו מאוד יקר, (סקנדינביה יקרה) ועליו תוסיף מחיה בדנמרק, וטיסות.. כן, זה מטורף.
ואיך אנשים מתייחסים לזה כאן? איך את מציגה את זה למי שלא מכיר?
אני מסבירה שבשיטה אנחנו מפרקים את הקול האנושי לאלמנטים כדי שנוכל להפריד ולחזק בנפרד כל אחד וגם כדי שנוכל לחבר את האלמנטים הרלוונטיים כדי להגיע לסאונד שרוצים.
אני נתקלת בהתלהבות חשדנית. אנשים ממש אוהבים את ההתעסקות בכל האפקטים, גם אם הם בכלל לא ישתמשו בהם. יש שממש מתחברים לכך שאנחנו לא ממש עושים תרגילים וחימום, אלא מתאימים את העבודה למה שהתלמיד רוצה לשיר בסשן שלנו. כלומר, אם אתה רוצה לשיר שיר עם הרבה ״בלטינג״, אני לא אעשה איתך תרגילים עם U בירידה שעובדים על ״קול ראש״, כי זה לא רלוונטי וירחיק אותך המטרה שלשמה באת.
מצד שני זה יכול להיתפס שטחי. הציורים, הצ׳ארטים על הקיר.. הם מייצרים התעניינות וסקרנות אבל זה גם נראה קצת חשוד בעיקר לותיקים ואנשי מקצוע.
ואללה, גם אני ממש התחברתי לעניין האפקטים. קודם כל זה פשוט מגניב, אבל גם אם מישהו היה מלמד אותי לעשות גראולינג באופן בריא כשגילמתי את טרקי מונסטר באווניו קיו- זה היה חוסך לי הרבה תסכול ופחד.
טוב יש לי עוד שאלה, על נושא קצת שנוי במחלוקת - תמיכה. יש היום טרנד שלדבר על תמיכה זה בעייתי ויוצר בעיות קוליות. מודה שבינתיים מאוד קשה לי לקבל את זה. במסורת של הבל-קנטו תמיד דיברו על תמיכה ובעיני שליטה באויר זה 90% מעבודת הזמר.
נכון, אנחנו כן מדברים על תמיכה. כלומר אם הכל עובד כמו שצריך - אז אולי באמת לא צריך לדבר על זה, אבל מה עם אנשים שלא שרים עם זרם אוויר מדויק? או שלא מגיעים לתוצאות מספקות לאורך זמן? חייבים למצוא כלים לעזור להם. יש לנו תרגילים ודרכים לעבוד ישירות עם שרירי התמיכה. לפעמים מעבודה כזו אנחנו רואים תוצאות מעולות ומיידיות.
לפי CVT, תמיכה היא שליטה בקצב ובאופן החזרה של הסרעפת למעלה. מדובר בעבודה של תנועה מול התנגדות. איך לשלוט בזרם האויר דרך שליטה בקבוצות שרירים שעובדים בשיתוף פעולה עם הסרעפת, בצורה חלקה מול התנגדות, ובתזמון הנכון.
עובדים עם השריר או השרירים שהזמר מרגיש באופן הכי מובהק ודרכם משנים הרגלים ומשחקים עם כמויות המאמץ שהוא מפעיל. לפעמים יש יותר מדי טונוס ולפעמים חסר.
שנסביר קצת איך זה עובד בתאכלס?
הצ'ארט של CVT והסבר אחריו:
אם לפשט רגע, בCVT יש 4 סוגי סאונדים שכל הצלילים בעולם יכולים להיות מסווגים לאחד מהם: Neutral, Curbing, Over-Drive, Edge בכל אחד מהסאונדים האלה אפשר לשנות צבע על הסקאלה מבהיר לכהה, ולכל אחד מהם יש חוקים מסויימים בהם הוא עובד בצורה מיטבית. למשל מה המנעד שמתאים לסאונד, אילו הברות מתפקדות בצורה מיטבית בסאונד וכדומה.
כמובן שלומדים איך לעבור מהסאונד אחד לשני ולעשות שינויים רלוונטיים בהברות השונות באם אנחנו נתקלים בקושי בשירה.
מי שרוצה ללמוד עם סתיו אפשר *וכדאי* להשיג אותה פה:
stavgerman@gmail.com | 054-5967332 | www.facebook.com/StavGermanVoice
לינקים
האתר של סתיו:
אתר הבית של סיויטי:
על סיויטי בקצרה:
אתר המחקר של סיויטי (כולל קטעי וידיאו והסברים אנטומים): http://cvtresearch.com/welcome/
ספרים:
הספר של סיויטי כתוב בצורה מאוד ברורה ונגישה, ומנסה לגשת לכל האספקטים שזמר צריך- מטכניקה, הגשה, קצב, עבודת מיקרופון, ועד התמודדות עם צרידות, איך להתאמן, פיתוח שמיעה מוזיקלית...
בקרוב יצא ספר בעברית של תמי קצין. תמי מורה נפלאה עם הרבה ידע. אני ממליצה ליצור איתה קשר לרכישת הספר למורים שבינינו.
פרוייקטים קרובים:
בקרוב מוציאה אלבום סולו ראשון בהפקה משותפת עם אבי אלבז (הילי בוימלד, סטלה, תמר אייזנמן). אני מרגישה שהוא מסכם את הדרך שעברתי בתור זמרת בשנים האחרונות בעקבות הלימודים ברימון ובדנמרק, ובתור יוצרת עקב היכולות הווקליות החדשות שעזרו לי לפתח.
יש למה לחכות..